top of page
  • דורון טולדו

חמישים גוונים של חרדה

חרדה היא מילה. מילה, שבמסגרת נטייתם של מושגים להתרחב ולהכיל עוד ועוד הקשרים בתוכם, הפכה למעיין מטרייה שמכניסה תחתיה חוויות רבות. אלו אמנם חוויות שיש בהן מרכיב של חרדה, אבל שיכולות להיות שונות באופן מהותי זו מזו, ולכן מבקשות לא פעם הערכות אחרת, טיפול אחר, מבט אחר.

ככל שהמטרייה הזו מתרחבת בעידן המודרני יש לנו נטייה לחשוב על חרדה כדבר אחד ולא להשגיח בגוונים השונים שיש בה, ומתוך כך גם להקשיב לה בהקשבה מונוכרומטית שרואה עולם של צבע אחד שעשויה לפספס עולמות שלמים שהחרדה מספרת עליהם, שלא פעם זקוקים לדברים מאוד שונים.


דוגמאות אחדות:


~ יש חרדה למשל שעולה מהמחוזות של הצרכים הראשוניים של החיים, של הצורך של התינוק להרגיש מוגן, מוזן ובטוח. פגיעה או חסך באזורים אלו יכולים להותיר את האדם המתבגר בסוג של חרדה כללית. היא יכולה להיראות כחוסר שקט, כפחד וקושי משינויים, כהיאחזות במקומות, חפצים, אנשים.

האדם עשוי לחוש "עטוף" בסכנה הישרדותית, שמורגשת חווייתית כזיכרון גופני כרוני. הגוף דרוך וחסר שקט מבלי שתהיה בהכרח סיבה ברורה לעין. הוא עשוי להתקשות בוויסות ובהרגעה, לחוות את עצמו כחי מטלטלה לטלטלה, ולמצוא את עצמו נזרק הלוך ושוב בין היסטריה והצפה לבין ניתוק ועמימות.


~ גוון נוסף של חרדה עשוי להיות חרדה מהגחה של רגשות (רגשות בכלל, או רגשות ספציפיים) או חלקי עצמי אסורים.

דמיינו למשל אדם שחי בקהילה קטנה בעלת נורמות ומנהגים ייחודיים לה. מי שחורג מהנורמות האלה הופך למושא לביוש ולהתעסקות חודרנית ומאיימת של הקהילה בו, והוא עשוי להיות מוקע ע"י החברה בה הוא חי. האדם הזה למד להסתיר את האני האמיתי שלו ולחלק את עצמו למדורים – היבטים שונים של עצמו, כאשר לכל היבט יש חבר ספציפי שמכיר רק את אותו היבט מסוים.

במצב הזה החרדה היא מקריסת המדורים הפנימיים ומהתגלות וחשיפה של אותם רגשות וחלקי עצמי אסורים. אדם שהגיע אלי בעבר לטיפול בחרדה מסוג זה גילה (מתוך דיאלוג עם החרדה בטיפול) שהחרדה משמשת כדבק שמחזיק את כל החלקים שלו ביחד, ושאם היא לא הייתה הוא היה מתפרק. כלומר עבורו החרדה משמשת כסוג של הגנה ושימור של לכידות ה"אני".


~ חרדה בעלת גוון אקזיסטנציאליסטי:

אדם הגיע לטיפול עקב התקפי חרדה באמצע חייו. הוא נמצא בשינוי עמוק ומהותי שבמסגרתו הוא מתקרב אל עצמו ואל האותנטיות שלו. התקפי החרדה היו תוצאה של היפתחות לעולם והשלה של הגנות ששמרו אך גם מיסכו והרחיקו אותו מלחוות את החיים במלואם – נוכח ונמצא.

באופן פרדוקסלי ככל שאנחנו מתקרבים יותר להיות עצמינו בחיים, כך אנחנו עשויים גם לפגוש בחרדה, מכיוון שהמרחק ביננו לבין החיים מצטמצם וקטן. ככל שיש יותר "שכבות" ביננו לבין החיים, ככל שאנחנו חיים דרך "דמות" שלמדנו להיות, כך יש פחות חרדה – שהרי זה תפקידן של השכבות – להקטין את רמת החרדה ואת עוצמת המפגש עם החיים.

במובן הזה, החרדה היא דווקא סמן לבריאות ולכך שהאדם במסלול של צמיחה והתפתחות.


צעדים של התפתחות וצמיחה מעירים כמעט תמיד רמה כזאת או אחרת של חרדה, ובאופן הזה החרדה הופכת לשער של צמיחה, ולא לבעיה שצריך להיפטר ממנה כפי שרבים לא פעם חשים.


~ חרדה מתוך הדחקות:

ישנם מצבים בהם אדם מדחיק את בעיותיו ואת פחדיו, ממשיך כאילו הם אינם שם ואינו עוצר לפגוש את מה שמפחיד אותו או דורש את תשומת ליבו.

בשלב כלשהו בחייו הבעיות הלא מטופלות נערמות יותר מידי, או שהמציאות מאיימת להשיג אותו, והאדם מוצא את עצמו בחרדה גדולה מהתפרקות חייו ושל התמונה שניסה לשמר לגביהם.

זו עשויה להיות התפרקות והתפכחות מאוד כואבת, שדורשת לא פעם שינוי דרסטי של אורח החיים.


~ חרדה בתוך משבר:

לא מעט אנשים מגיעים לטיפול בתוך משבר, לאחר התפרקות של דבר מה בסיסי בחייהם כמו גירושין, פיטורין או אובדן. החרדה כאן קשורה להצפה מתוך מציאות חיים מתפרקת שדורשת עיבוד והסתגלות, ולאו דווקא מתוך היבט תוך נפשי.


~ טראומות:

טראומות לא מעובדות יכולות לצוף אל פני השטח ולהתבטא כחרדה, ודורשות טיפול ספציפי מותאם עבודה עם טראומה.


~ חרדה בעלת היבטים התקשרותיים:

בילדותינו אנחנו עושים לא פעם "הקרבות" של חלקים של עצמינו, של תכונות, או של התנהגות, על מנת לשמור את הקשר עם הדמויות המטפלות שלנו בטוח. אנחנו זקוקים ותלויים בדמויות הוריות אלו ונעשה הכל לא לאבד את הקשר איתן.

סביב ה"הקרבות" האלו נוצרת לא פעם חגורת חרדה ששומרת שלא נתחבר לאותם היבטים בנו שעלולים היו לסכן את הקשר.

לדוגמא – אישה שבילדותה למדה שהיא חייבת להיות נחמדה ומרצה על מנת שאמא תהיה מרוצה ממנה. חיבור לרצונות העצמיים שלה או להתנהגות "לא נחמדה" עשויים לעורר חרדה כי בדפוסי ההתקשרות שנוצרו הם היוו בעברה סכנה לקשר ולאובדן האהבה של אמה.

אדם שחווה בילדותו חוסר מענה לצרכיו הרגשיים, או שצרכיו הרגשיים פגשו בסלידה, חוסר סבלנות או נרגנות של ההורה המטפל, עשוי להקריב את עולמו הפנימי על מנת לשמור על הקשר עם אותו הורה.

עולמו התוך נפשי, הצרכים, הרגשות והרצונות שלו, נארזו באריזת חרדה והוא למד להימנע מהם ולא להביא אותם לידי ביטוי. בבגרותו אינטימיות עשויה להעיר בו חרדה וקושי להביא את עולמו הפנימי לתוך הקשר.


~ טלטלה רוחנית - Spiritual Emergency:

ישנם מצבי חרדה שמתלווים לפתיחה רוחנית שאדם חווה, איזושהי חוויה טרנס-פרסונאלית, מתוך שימוש בחומרים מרחיבי תודעה או בלעדיהם. זוהי חוויה מרגשת וקסומה אבל שעשויה להיות בה גם לא מעט בהלה.

החרדה במקרה כזה מבקשת הרבה עבודת קרקוע ונוכחות גופנית. התודעה מוצאת את עצמה לפתע רחבה מהזהות או בלעדי הזהות, וזקוקה לגוף יציב ומעוגן לאדמה כך שיקל על האדפטציה למצב החדש, ולחוסר ההזדהות הזמני עם הזהות שנוצר.



ישנן עוד דוגמאות רבות וגוונים נוספים של חרדה.

כל אדם נושא סיפור ייחודי. החרדה מבקשת הקשבה והבנה ספציפית ואישית לאדם.

למרות שהכותרת 'חרדה' מדמה בעינינו לעיתים שמדובר בדבר אחד, חרדה היא אינה דבר גנרי, ויש לנסות ולהבין אותה על גווניה הרבים בתוך מורכבות ומכלול חייו של האדם.












71 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page