מבט בין עולמות (VII) : גלגל החיים הבודהיסטי במרחב הטיפול הפסיכותרפי - ממלכת בני האדם
ממלכת בני האדם (Manusya) - human realm : כמו ממלכת האלים וממלכת יריבי האלים, גם ממלכת בני האדם שייכת לעולמות העליונים של גלגל החיים הבודהיסטי, שאליהם מגיעים כתוצאה מצבירת קארמה טובה. לפי הבודהיזם ממלכת בני האדם נחשבת לממלכה הכי טובה להיוולד בה כדי להשיג שחרור רוחני. יש בה איזון נכון בין סבל להנאה שמאפשר לפתח את המיינד. יש בה רמת סבל שמעוררת אמביציה לשינוי, ויש מספיק משאבים בכדי לא לשקוע רק בהישרדות כמו בממלכת החיות או בסבל גדול מידי כמו בממלכת הגהינום. לא כל מי שנולד כאן זוכה לאיזון הזה. יש בני אדם שנולדו לעוני והם רק עסוקים בלהשיג את הארוחה הבאה (כמו בממלכת החיות). יש כאלו שנולדו לתוך עבדות ושעבוד (כמו בממלכת הגהינום), או כאלו שחוו טראומות קשות שגורמות להם להיסגר בתוך עצמם (כמו בממלכת הרוחות הרעבות). יש כאלה שנולדו לחיים עשירים ונהנתנים (אלים, יריבי האלים), חופשיים לבחור ללמוד ולהתפתח אבל אין להם עניין בכך או שהם עסוקים בשימור מצבם, וחיים באשליה שזה יישאר ככה לנצח. מנקודת המבט הבודהיסטית, להיוולד בממלכת בני האדם ושלא יהיה עניין בלימוד הרוחני ורצון להשתחרר, נחשב לבזבוז של החיים האנושיים. מבחינת הבודהיזם, הקיום בגוף האנושי הוא יקר ערך, יש לנו אותו עכשיו ואנחנו לא יודעים מתי זה יגמר, ולכן אין לקחת את הקיום בממלכה הזאת כמובן מאליו או להגיד "אני עוד צעיר ובריא" ולא לנצל את החיים שלנו בכדי להשתחרר מהגלגל.
ממלכת בני האדם היא סוג של מיקס של כל שאר הממלכות. היא מכילה בתוכה את כל הממלכות האחרות אך במינון יחסי, כזה שלא משתלט על הכל. הקיום האנושי רווי בהתנסויות מייצגות של שאר הממלכות אך במידה ובאיזון שמאפשרים טיפוח מודעות, התפתחות וסינתזה של מצבי התודעה האלה כך שאפשר להשתחרר מהם. מילת המפתח של הממלכה הזו היא איזון.
אני רוצה להציע שלושה דימויים שעולים בי כשאני חושב על ממלכת בני האדם וסמליותה בחיינו: עפיפון – שבזכות החוט המעגן אותו לקרקע מתאפשר גם מעופו בשמיים. העפיפון מתקיים בתוך המתח העדין שמאזן בין האדמה לשמיים. בין גוף (אדמה) למחשבה (אוויר). עפיפון ללא רוח נותר מוטל על הקרקע ואינו מגשים את ייעודו. עפיפון הנוסק אל על בלא החוט המחובר לקרקע עלול למצוא את עצמו במהרה "משתגע" מרוחות השמיים ומתרסק. נחוץ איזון נכון. עץ – ששורשיו הנטועים עמוק באדמה מעניקים את ההזנה והיציבות שמאפשרים לצמרתו לצמוח לשמיים. עיט – שמבנה עדשות עיניו מאפשר מבט פנורמי שרואה את התמונה הרחבה, יחד עם מבט ממוקד בעל רזולוציה גבוהה המסוגלת להבחין במכרסם המגיח ממאורתו בו זמנית. תנו לעצמכם רגע לחוש את הדימויים האלה, ובדקו מה הם מעירים בכם.
אני חושב על תאוריית הפסיכולוגיה האנליטית של קרל יונג, שמדגישה את חשיבותו של אגו חזק, מרכז אישיות איתן, שיכול לשאת את המפגש עם חומרי הצל ועם חומרי הלא מודע מבלי להתפרק או להשתגע, ודרך כך לאפשר את התפתחות האדם השלם – זה שגם האור וגם הצל, גם הגבוה וגם הנמוך, גם השאול וגם גן העדן, יכולים לחיות בו יחדיו מבלי שיתפצל, ויפצל.
כל הממלכות מתקיימות בנו כבני אדם, אולם בעצימות כזו שלא משתלטת ולכן מאפשרת התפתחות וצמיחה דרכן. כולנו נולדים עם מנגנוני הגנה פסיכולוגיים כגון ניתוק, הדחקה, הכחשה, אינטלקטואליזציה, היפוך, ועוד, והם שם בכדי להגן עלינו כשצריך (ובעיקר בילדותינו כשטרם פיתחנו מנגנונים משוכללים יותר). אפילו תהליכי ביקורת פנימיים וענישה עצמית כמו בממלכת הגיהנום נושאים בתוכם היבט הגנתי. באופן כללי, כאשר מנגנון הגנה הופך לכרוני - כלומר מופעל באופן תמידי והופך נוקשה כך שהוא משתלט על האישיות – הוא זוכה בהגדרה הפסיכיאטרית "הפרעת אישיות". באותה אנלוגיה ניתן אולי להתייחס כך גם להיבטי התודעה של הממלכות שבתוכנו. כמה הן דומיננטיות בחיינו, כמה הן גמישות, כמה משאבים יש לנו להתמודד איתן, הם שיקבעו באיזה ממלכה נחיה, ואם נהיה שבויים בה או שנצליח להתפתח דרכה.
כשאני חושב על ממלכת בני האדם אני חושב למשל על מטופלים שחוזרים מטיול אחרי צבא ומחפשים את הכיוון שלהם בחיים. אני חושב על אנשים בתקופות מעבר בחייהם שנובעות מהתפתחות פנימית ורצון לדייק את עצמם, לא לחיות חיים ליד עצמם, לא לוותר על החלומות שלהם ועל משאלות ליבם. אני חושב על מטופלים שמגיעים מתוך רצון במימוש והגשמה עצמית, ומבקשים שינוי בחייהם. אני חושב על מטופלים שמחפשים את הקול שלהם, הייחודי והאותנטי. אני חושב על מטופלים שמגיעים ב"משבר אמצע החיים" ומחפשים למצוא ולהעמיק את תחושת המשמעות בחייהם או לחבור אל ייעודם, על מטופלים שלומדים לפתח הקשבה לעצמם, לשמוע את קולה של ההכוונה הפנימית, ולגלות בתוכם את האומץ להתחבר ולהתמסר אליה. מרבית המטופלים שמגיעים לקליניקה מתמודדים עם היבט כזה או אחר של הממלכות שבגלגל, אולם הוא היבט חלקי בתוכם, הוא אינו כל מי שהם והם אינם מזוהים רק איתו. בטיפול אנחנו מנסים לזהות את החוזקות והמשאבים הפנימיים. אנחנו מתקרבים וחוברים אל היכולות והכוחות של האדם לפגוש בפצעים שהוא נושא בדמותה הסמלית של מי מהממלכות, להניח שם דבר מה שיאפשר ריפוי/שינוי/שחרור כלשהו, ולצמוח דרכה. ממלכת בני האדם היא ביטוי של איזון נכון בין משאבים לאתגרים, המאפשר לתהליכי התפתחות וצמיחה טבעיים להתממש בנו. הטיפול הפסיכותרפי מנסה לטפח את האיזון הזה ולאפשר את התנאים לצמיחתו כך שיסייע למטופל לממש את יכולתו להיות הוא עצמו, ולחיות את חייו באופן מלא, משמעותי, ושייך לעולם.
“And so it is, that both the devil and the angelic spirits present us with objects of desire to awaken our power of choice" - Rumi
